דבריו של שר האוצר רוני בר און בדבר הצורך בצמצום תופעת עובדי הקבלן מנוגדת למדיניות משרד האוצר בשנים האחרונות. משרד האוצר נוטה להתייחס לארגוני המנהל הציבורי כארגונים אותם יכול המגזר הפרטי להפעיל טוב יותר. מדיניות זו מהווה תגובת נגד מסוכנת ובאה במקום הצורך לשפר את המנהל הציבורי. בעשורים האחרונים מתרחשת במדינות רבות רפורמת "הניהול הציבורי החדש". במרכזה אימוץ שיטות עבודה מן המגזר העסקי ויישום תהליכים דוגמת: הפרטה, ביזור, אחריותיות, אוטונומיה ניהולית, ניהול על פי יעדים וקידום השירות. כל אלה מתוך רצון לשפר את האפקטיביות וההיענות של ארגוני המנהל הציבורי.
על אף שבישראל לא יושמה רפורמה כוללת במנהל הציבורי מסתמנת מגמה של שינוי. ואולם, בישראל, הדגש מושם על חיסכון בעלויות מבלי לקיים חשיבה קוהרנטית על ההשלכות. המגמה שמקדם משרד האוצר היא "הוצא" ככל האפשר. בשל כך אנו צופים בהפרטת בתי כלא והעברת סמכויות ענישה וכפייה מידי המדינה ליזמים פרטיים, בהעברת טיפול באוכלוסיות חלשות לארגונים למטרות רווח ובשימוש גובר בעובדי חברות כ"א במנהל הציבורי. יש מקום לשינוי בארגוני המנהל הציבורי, רצוי וניתן לבחון לעומק סוגיות כגון: מה הם השירותים/מוצרים אשר המדינה צריכה לספק? ובאיזה אופן ? ואולם יש לקחת בחשבון את מכלול ההשלכות.
אחת הדוגמאות להתייחסות הלוקה עולה מהעסקה באמצעות קבלני כוח אדם. פרופ’ גל נור ממציין כי כ-17 אחוזים מהעובדים בשירות המדינה 12,384 איש מועסקים כעובדי חברות כ"א. על פי אומדנים של רונית נדיב, ממשרד העבודה, בשנת 2002 כ-83 אלף איש הועסקו באמצעות קבלני כ"א. כך שכ-4.3 אחוזים מכלל השכירים מועסקים באופן זה, חלק לא מבוטל מהם במגזר הציבורי. שיעור זה גבוה פי שלושה ממרבית המדינות המערביות. מספר השלכות למגמה זו:
פגיעה באיכות השירות – תיאוריות מרכזיות, בהן אסכולת יחסי האנוש, מצביעות על קשר בין תחושת העובד והתפוקות שהוא מייצר. ההנחה כי עובדים מתוסכלים המועסקים לצד עובדים בתפקיד דומה או זהה בתנאי עבודה טובים מהם, יספקו את אותה רמת שירות- הינה בעייתית. התגמולים הנמוכים מובילים לצמצום ההשקעה בעבודה, כאשר החשש העיקרי הוא מפני חרב הפיטורין.
שנית, יציבות השירות – המנהל הציבורי נדרש לספק שירותים/מוצרים ראויים, לאורך זמן, באופן שיווני ומטעמי הוגנות לאזרחים. התחלופה, חדשות לבקרים, של עובדים המטפלים באוכלוסיות חלשות, של אנשי הוראה וסוהרים עלולה לפגוע ברמת המקצועיות ובטיב השירות. מחקרים מראים כי ליציבות השירות ולא רק לכמות המשאבים, השפעה על האפקטיביות של השירותים. כלומר, התחלופה שמשרתת, אולי, את צמצום העלויות בטווח הקצר אינה משרתת בהכרח את האפקטיביות של השירות בטווח הארוך.
היבט נוסף נוגע בזכויות העובדים. עיקר הדיון נסב על תנאי ההעסקה הנחותים. בהקשר זה לא בטוח כלל כי העלויות אשר יושטו על המדינה בעתיד בגין הצורך לטפל בקבוצות שלמות – שלא זכו להסדרים סוציאליים בעבודה, יהיו נמוכות יותר מהסדרתם כעת. ואולם, חשוב להבין את ההשלכות גם על דימוי המנהל הציבורי. ארגונים אלה מייצגים את "הממשל בפעולה". בשל כך עליהם לנהוג במונחים של שוויוניות, צדק והוגנות לא רק כלפי מקבלי השירותים- האזרחים, אלה גם באלה אשר מועסקים בקרבם. התעלמות מהיבטים אלה עלולה ליצור דימוי בעייתי של ארגוני הממשל ושל החברה כולה. כולי תקווה שלאור דבריו של השר בר-און יחול שינוי בתפיסת האוצר שינוי שיבוא לידי ביטוי בדפוסי העסקה הוגנים יותר בארגוני המנהל הציבורי ובמשק הישראלי בכלל.

פורסם ב- 13 במאי 2008 בעיתון הארץ.